גדעון אחינו הבכור והיקר! גדעון נולד בשנת 1934 בבית החולים העמק בעפולה. בן בכור למשפחת גורן, להורים יונה ואברהם ז״ל. אחריו נולדו עמוס, אנוכי – שרה, ובן הזקונים דוד )דודיק(, שעבורו גדעון היה כאבא אחרי פטירת אבא שלנו ודודיק רק בן שבע וחצי שנים. גדעון גדל וחי כל שנותיו בקיבוץ גבעת חיים – בן למחזור הראשון של הקיבוץ. קיבוצניק בכל רמ״ח אבריו. בתום השרות הצבאי עבד בענף גידולי השדה – בשנים אלה היו לגבעת חיים שדות בנגב, ושם הוא הכיר את אשתו טניה שהיתה ב נח"ל בקיבוץ גבים. בשנת 1955 התחתנו ובנו את ביתם בגבעת חיים, בו נולדו שלושת ילדיהם – ניר, אורית והדס. במשך השנים גדעון עבד תקופה ארוכה במפעל גת, היום "פריגת". גדעון היה הצנוע מכל בני משפחתנו, אהב ספורט, טיולים, מוזיקה וריקודים והקדיש לתחביבים אלו זמן רב. כבן בכור במשפחתנו, יצר קשר מאוד חזק ודואג עם אמא – סבתא יונה, שהתאלמנה בגיל יחסית מאוד צעיר. הוא לא שכח לבקרה ולהוות לה חברה כמעט מדי ערב. 

לצערנו, בגיל 56 חלה במחלת הפרקינסון. שנים רבות עוד המשיך לעבוד ולתפקד רגיל, בעזרתה החמה והתומכת של אשתו טניה תבל״א, אבל לפני שש וחצי שנים, כשהמחלה התגברה, עבר לבית שקמה, עד יום מותו והוא בן 73 שנים. אני, אחותך, ליוויתי אותך צמוד בעיקר בשנים שהיית בבית שקמה, גם כאחותך ובעיקר כאחראית על הבית. הצלחת ליצור קשר חם עם צוות העובדים וב״תמורה" קיבלת מהם יחס חם ואוהב. בשנה האחרונה המחלה התגברה מאוד ואתה כנראה החלטת לוותר לעצמך בהרבה מאוד. קשה היה לראות אותך בתקופה זו מתייסר במכאובים, והחמור מכל לא מסוגל לומר לנו, הצוות המטפל מה עובר עליך, בגלל קושי אמיתי בדיבור. נזכור אותך כ״מלח הארץ", חי בצנעה ומסתפק במועט, אבל משתדל ליהנות מכל רגע. נוח על משכבך בשלום ותהי נשמתך עדן – אוהבים ומתגעגעים שלושת האחים וכל המשפחה המורחבת. שרה