אבי, גבוה, תמיר, פנים מחייכות, עיניים צוחקות, זהבהב, מקורזל, ער, עליז, עם יותר מקורטוב של שובבות.
אבי נפל בעת היותו במלוא פריחתו בגוף ובנפש, בחייו האישיים, בטיפוח משפחתו, ביחסיו עם חברים
וכשליח הצבור שלנו.
לידתו וצמיחתו בבית גבעת-חיים היו שורשיים. ירש מאביו יוסף ז״ל את הערנות , המסירות והאחריות
הציבורית. היה מעורה ומעורב בחברת הילדים, בחיוניות, בעליצות, בריקוד. בשירה ובמשחק. ובתור כזה
השתלב וצמח לתוך החברה הבוגרת, בפחות קשיים של "התנגשות דורות וגילים" ביחס למקובל. לא חתר
לפעילות, אבל עשה באופן טבעי. בבית הוריו היה הבן הגדול שידע לטפל באחיות הקטנות ולעזור לאמו
בזמן שיוסף היה בתפקידים ובשליחות. ראשון הענפים שלו במשק – ענף המטעים. בשקידה ולימוד, תוך
אחריות, וכנדרש, עבר לענף הברווזייה וההודיה.
הישוב שלנו נשען על אבי הבן בין בנים אשר צמחו מתוכו, וסימן האחריות של המשך חיינו במהות אישיותם.
למד בקורס למרכזי משק ועם שובו נשא בתפקיד רכז המשק תוך התמודדות עם בעיות מורכבות של משק
קיבוצי. רכש בתפקיד ניסיון וידע תוך מאבק ופתרון בעיות. כשחזר מטיולו בחו״ל נאלץ לקבל עליו את
תפקיד המזכיר. כבד הוא העומס החברתי הרובץ על מזכיר פנים, שבעתיים כבד תפקיד זה לגבי הדור השני
כשהם צריכים לפתור בעיות אישיות של מבוגרים מהם. הוא ניחן בסובלנות, הקשבה ויחס סלחני לסבלות
מבוגרים ממנו. תקופח פעילות זו, אישית וציבורית היתה עשירה וענפה. יחד עם טיפוח המשפחה, משחק
כדור-סל מדי שבת, עבודה של מספר שעות ביום בברווזייה, מילא את תפקידו כמזכיר, שותף ויוזם במסגרת
קיבוצית אשר הפעילה את ה "צוותא" של הדור השני באיזור.
כמו כולם הלך למלחמה )כלעבודה עצמה(. כשלמעשה, שנגזר מגורל חיינו נתן את מאה האחוז שלו. אילן
איתן, מושרש בנוף חיינו, נגדע בעת לבלובו. נפל בקרב על ג׳נין. השאיר אחריו את אשתו זמירה, בת בשמת,
בנים: גלי ועופר, משפחה בקבוץ ובארץ.

מכתבים אחרונים מתקופת הכוננות:
"עבר היום ובא הערב, אנחנו מאורגנים יפה. עושים הרבה קפה ותה לכולם בגדוד שלנו. הזמנתי את יורם
ויריב לקפה. חוץ מזה מאזינים לרדיו בעיקר לחדשות וקוראים מכל המזדמן לידנו. אני מניח שהכל בסדר
בבית. מסרו ד״ש לסבתא גולדה, לכולם הרבה נשיקות ולהתראות מאבא. עד עתה אנו עושים חיים. קבלנו
את כל הציוד. אנו חונים בחורשה סמוך לכביש ואדי מילק, הפניה למוחרקה ולאליקים. הבוקר העירוני שני
עורבנים יפים שצייצו בקולי קולות, יחד עם כמה ירגזים נחמדים. הצמחייה כאן עיקרה קוצים יפים. כאן
צומחת החרחבינה הכחולה במלוא יופייה. היום שבת, נוסעים להתקלח בקבוץ דליה. בנות יוקנעם חיכו לנו
עם בקבוקי מיץ קר. בערב ערכנו קבלת שבת ושירה לאור מדורה, היה שמח מאד. ישנה כאן הרגשה שאינה
בהירה כלל, וקשה לומר ששורר מתח רציני. ד״ש לזקנים, לחבר״ה במזכירות".