אידה נולדה בשנת 1915 בקרסלבה שבלטביה. אביה היה סוחר תבואות. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה המצב הכלכלי של המשפחה טוב. לסבא של אידה היתה חוה גדולה לא רחוק מהעיר קרסלבה. לאחר זמן התפזרו בני משפחתה לארה״ב ולברית המועצות. עם מות האב, נפל עול אחזקת הבית על שכמה של אידה, מגיל צעיר, טיפול באחיה הקטן ובאמה החולה, כך שלימודים ומשחקים היו מותרות בביתה. בגיל בגרות הצטרפה לתנועת נוער "שומר הצעיר, נצח". בתנועה היו אספות והרצאות, עסקו בספורט, טיולים מחנות קיץ ומחנות חורף. אידה הלכה להכשרה ולאחר מות האם עלתה לארץ במסגרת של קבוצת עולים של 80 איש, לרוב מתנועת שומר הצעיר והחלוץ. יוסף יזרעאלי קיבל את העלייה בארץ מתנועת "נצח" והעולים מהתנועה נשלחו להתיישבות בעין גב ולקיבוצים שונים. אידה סודרה זמנית לגבעת חיים. בגבעת חיים חלתה אידה בדלקת קרום המוח, נוכשה ע״י נחש צפע וסבלה מקדחת קשה. עם החלמתה עברה לעין גב. בעין גב נולד בנה היחיד יוסי ואחרי גירושיה, הפך יוסי למקור כל אהבתה ותמצית חייה. בשנת 1950 עברה מעין גב לגבעת חיים, אחרי המלצות הרופאים שעליה לעבור לאקלים נוח יותר. בגבעת חיים נקלטה כמשפחה חד הורית עד לנשואים עם שמואל. אידה עבדה תחילה במטבח דייטה, אחר כך, אחרי שקיבלה הכשרה בתפירה, במחסן בגדים. שנות חייה האחרונות של אידה היו שנות סבל לא יתואר. נקודות אור שהקלו את סבלה היו חבריה המעטים, משפחתו של יוסי, צביה והנכדים, שמואל שטיפל בה במסירות אין קץ וכמובן טיפולם המסור עד מאד של הצוות הרפואי והסעודי באיזולטור. במותה נגאלה מייסוריה. יהי זכרה ברוך.