גיורא נולד בשנת 1941בגבעת חיים וכבני גילו בארץ, עבר תקופת ילדות סוערת של טרום המדינה וראשית הקיבוץ. בהיותו בן 7 התייתם מאביו, שנהרג במלחמת השחרור. כבר בגיל ביה״ס התבלט גיורא בשאיפתו לבצע בשלמות את המשימות שנטל על עצמו, בעיקר בתחום העבודה, בה ראה ערך מרכזי בחייו. בשנת 1959עם סיום בה״ס, התגייס לצבא, לסיירת הצנחנים. כשהשתחרר, לאחר שנתיים, חזר לרכז את ענף המטעים בקיבוץ. הוא הכיר את חווה, שבאה עם גרעין לקיבוץ ובנה אתה משפחה. בשנת 1965 יצא לקורס רכזי משק ולאחריו קיבל על עצמו את תפקיד מרכז המשק, בו עסק עד שנת 1971 בה נכנס לעבודה ברפת. מאז נשאר גיורא קשור לענף הרפת ועבד בה בתקופות שלא היה בתפקיד. בשנת 1974 גוייס לוועדת משק במזכירות הקבה״מ, כאחראי על ישובים באיזור השרון. במלחמות ישראל בהן השתתף ובתפקידים בהם מילא הושפע מאשר ראו עיניו והתגבשו דעותיו על דרכו של הקיבוץ ועל הצורך בשלום בישראל. כהרגלו, נרתם לעשייה ולפעילות ובתקופת המהפך היה בין מקימי "מטה גרנות", שריכז פעילות פוליטית בין משקי גרנות, כדי למנוע המשך הסחף של תנועת העבודה. כבכל התפקידים אותם מילא, גם כאן התמסר גיורא בכל ליבו, זמנו ומרצו. בשנת 1980 שוב נבחר לרכז את המשק. היתה זו תקופה של קיבוץ חזק מבחינה כלכלית ותקופה של קידום רווחת החבר. בתקופה זו נבנה חדר האוכל החדש. בשנת 1988 לאחר עוד תקופת עבודה ברפת, יצא לקורס הדו-שנתי באפעל. לאחר הקורס נכנס לנהל את "גת". לפני כחצי שנה התגלתה בגיורא המחלה הקשה, בה נאבק בכל כוחותיו ובמקביל המשיך בתפקידו ב״גת". גיורא נפטר בגיל 52 והשאיר אחריו את אשתו חווה, שבעה ילדים ונכדים פעוטים. רבים רבים ליווהו בדרכו האחרונה, כל אלה שאיתם יצר קשרים במסגרת תפקידיו המגוונים בקיבוץ, בתנועה, במפלגה ובצבא.