אביה יחזקאל דוד מלוצקר ואמה בת פוחודן הקימו משפחה מרובת ילדים, 2 בנים ו-5 בנות. חיה היתה הצעירה ביניהם, אולם הראשונה לצאת את פולין ואת אירופה בכלל. היה לה חוש מעשי בקידום החיים, רכשה מקצוע תפירה בגיל צעיר מאד ועבדה בבית הוריה במסירות למופת, עזרה רבות לאחיה ואחיותיה. התחתנה בגיל צעיר וע״י כך ביססה את יציאתה מפולין. בשנת 1929 הגיעה לדרום אמריקה תחנה ראשונה – ברזיל ואחר זמן קצר אורוגואי. בתה שרה היתה אז בת 3 ,בנה יצחק נולד במה שנים מאוחר יותר ב-1932 .חיה היתה אשה רגישה וטובת לב, חייה היו מלווים בקשיים ובתלות משפחתית. הציונות היוותה אלמנט זר ודוחה בביתה, השמאל היהודי היה גורם לכך. עם לכתו של יצחק להכשרה ולאחר מכן עלייתו ארצה, חל שנוי ראדיקאלי אשר בסיומו בחרה חיה לעלות ארצה, לחיות בקבוץ וע״י כך להגיע לעצמאות יתר. בשנת 1959 עלתה ארצה ישר לקיבוץ, השאירה באורוגואי את בתה שרה ו-2 נכדים. פה סיגלה לעצמה הרגלי חיים מחודשים, והתאימה עצמה בקלות. עבדה כתופרת עם כל המסירות האופיינית לה. אהבה מאד את נכדיה, את נעמי ובני משפחתה וכן שמרה על קשר הדוק עם קרוביה המעטים בארץ.