יוסף התחנך מגיל צעיר אצל הורי אמו בסלובקיה. הצטרף
לתנועת נוער "תכלת-לבן" והיה חיש מהר בין הפעילים
והבולטים. הגיע לתנועת ה״חלוץ״ ויצא להכשרה. נמנה עם חבר
היוזמים והאחראים לכל דבר. עלה ארצה עם קבוצת ״רצון״ – הקבוצה הראשונה של ״תכלת-לבן״. בקבוץ
ג׳ היה ההונגרי הראשון בקבוץ המאוחד. אלו שרצו ללכת בעקבותיו הופנו אליו לקבלת אינפורמציה ועידוד.
)כינו אותו "יוסלה" ואיש לא קרא בשמו המלא(.
בארץ עבד תחילה בבניין, בברזלנות ואחרי העלייה על הקרקע – בעגלונות, שבאותו הזמן היתה התחבורה
הפנימית )כללה גם את חדרה(, ועל החבר העובד בה היה לדאוג להרבה דברים חיוניים לציבור. עם חיסול
הפלוגות בחיפה וחדרה וריכוז הפלוגה כולה בגבעת חיים, הוטל עליו לדאוג לפרנסה ע״י מציאת עבודות
חוץ למפעלי המלאכה של המשק: נגריה, מסגריה ועוד. שימש נציג המשק במועצת פועלי חדרה. במשק
עבד בענף המטעים, מספוא ואחר כך בבית חרושת ״גת״. עם גמר מלחמת העולם השניה נשלח יוסף, החבר
ההונגרי מספר אחד של הקבוץ המאוחד, לארגן את תנועת הנוער בהונגריה. פעל שם שנתיים, חניכיו
נמצאים באחדים ממשקי הקבוץ המאוחד. בעקשנות בלתי רגילה לחם במוסדות ציוניים למען האינטרסים
של התנועה – הוציא שם גם ספר בהונגרית לזכרו של יוסף רוזנברג ז״ל. כשחזר מהשליחות, בעיצומה של
מלחמת השחרור, הוטל עליו תפקיד של ריכוז עבודה ואחרי זה נכנס לעבוד בבית חרושת, לו הקדיש את
מלוא כוחו עד יומו האחרון.
צמח וגדל עם המפעל. וככל שהמפעל התפתח והתרחב, כן תאמו ידיעותיו וניסיונו המתעשר את הממדים
החדשים. חרוץ. זריז, עבד במסירות נפש ללא גבול, מעולם לא התנשא על חבריו – רכש לו עמדה מכובדת
בייצוג הענינים מחוץ למפעל. היה איש קבוץ, חלוץ וחבר עם כולם.
בשובו מירושלים, כשבידו תעודת היצואן, שקיבל מידי שר המסחר והתעשייה, קרה האסון. הוא נספה
בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו, מלא תחושת הצלחה ושפע של תכניות לעתיד.
הניח את אשתו גולדה )נפטרה ב – 1971.12.29 ,)בנו אבי נפל בקרב על ג׳ נין במלחמת ששת הימים )1967.6.6 )
ובנותיו: אסתר ונעמי, נכדים, משפחה בארץ ובגולה.

קטעים מתוך מכתביו בשליחות
…כתבי לי קצת על הקבוצה ההונגרית, שמעתי שקבלנו מספר חברים חדשים. האם נקלטו קצת במשק?
ומה לעתיד, החושבים לקלוט חברים נוספים מהם? חברי הקבוצה אינם כותבים בזמן האחרון והרי זה פשע
מצידם, כאן כל מכתב שלהם הוא אושר. תשפיעי עליהם שיכתבו. מה נשמע אצלנו בשדות? ב״דבר" קראתי
על בצורת בארץ – מה המצב בנדון אצלנו? גם כאן נשקפת סכנת בצורת, מאז החורף לא ירדו גשמים והיובש
בשדות הוא איום. נקוה שהגשמים ירדו בקרוב והיבול יצליח. את רואה, שגם כאן אני חרד למצב החקלאות.
אני מודה שההתעסקות בשטח זה נותנת לי את הסיפוק הכי גדול מעבודתי. אני היחידי מהשליחים הפועל
בשטח זה ואני חושב שהגענו כבר להישגים די ניכרים. את רוב זמני הנני מקדיש כמובן לארגון ההכשרות
ולביסוסן, מלבד זה עלי לדאוג לגזברות – זה יספיק לי להרבה שנים – כאן הכסף הוא עגול מאד, הכל ביוקר
רב והצרכים מרובים – אבל מסתדרים. השתדלו להדק את הקשרים. כל פרט בחיי המשק מעניין אותי ואני
רוצה לדעת על הכל מחוץ ליומן.