אבא
האופטימיות היא התכונה הבולטת ביותר
שלך.
תמיד ראית רק את הכוס המלאה, לעולם לא
פזלת לחצי הריק וזאת גם כאשר חווית אובדן אשה ואובדן בת, שנאבקו ממושכות עם מחלת הסרטן.
תמיד אמרת שחייך הם הרפתקה אחת גדולה ומעניינת. כאשר הסתכלת לאחור על הילדות בגרמניה בתחילת
המאה שעברה, דרך תנועת "הווירקלויטה" והעלייה לארץ בסוף שנת 1935 .השתתפת בחוויה, כהגדרתך,
של הקמת המדינה תוך מלחמה וראית את הארץ מתפתחת ממושב הנהג, כאשר חרשת את כבישי הארץ
בשנות החמישים והשישים. בזמנים שלהיות נהג היה מקצוע מכובד – אך גם מסוכן. היית תמיד מסודר
ומאורגן, "יקה" אמיתי וחרוץ מאין כמוהו, לכן, לא פלא שתמיד רצו שתהיה סדרן עבודה ב״התבור״, שם
עבדת במשך 20 שנה.
ליווית את מחלתה של אמא, ולא נשברת. המשכת לגדל אותי כבן זקונים שלך לבד, מבלי לתת לעצמך
הנחות, ויחד עם זאת המשכת בעבודה ונתת את הנשמה הרבה מעבר למקובל. יחד נסענו המון בכבישי
הארץ ובמיוחד בכבישי העמק שכל־כך אהבת, ולכן אנו מחזירים אותך היום לכאן. שיקמת את חייך יחד עם
ציפורה, כאשר נפגשתם בשנת 67 ומאז לא נפרדתם, כזוג יונים, אחד שומר על השני, וכזוג הפכים שתמיד
מצאו את היחד.
ראית את מירה, בתך אחותי – נלחמת את מלחמתה ולא יכולנו לעזור לה, ושוב לא נשברת, המשכת הלאה…
בשנת 69 עברת לגור בגבעת חיים ויחד עם ציפורה בנית בית חדש, והמשכת במקצוע שאהבת – נהג משאית.
תמיד אמרת שאשרי האדם שההובי שלו זו עבודתו, וכך קמת כל בוקר בשמחה לעבודה. תודה לך אבא שכך
גם גידלת אותי, לראות הכל בוורוד. הורשת לי תכונה נפלאה זו שלך, החיים כך הרבה יותר קלים ונעימים.
גם חבריך החדשים בקיבוץ גבעת חיים שמו לב למיוחד שבך, אחרת איך תסביר שהם בחרו בך להיות מזכיר
הקיבוץ למשך שנתיים? ומיד כשסיימת את התפקיד חזרת במרץ להגה, אף שהיית כבר פנסיונר במושגים
של ימינו. המשכת לעבוד עוד חמש שנים כנהג, וכאשר אחרים נחו כפנסיונרים, הלכת למדרשת "רופין"
ללמוד את מקצוע מסיק הדוודים ועבדת במרץ בקיטור, עד אשר נגמר לך הכוח, וזה היה לא מזמן.
איזה כיף היה לדבר אתך על כל דבר בעולם. אבא חכם, רחב אופקים, פתוח לכולם ומקבל את כולם באהבה.
היכן נמצא עוד סבא בן 88 שקורא הארי פוטר בוא זמנית עם נכדיו ואוהב לא פחות מהם סרטים מצוירים,
וללקק גלידה ולזלול שוקולד.
בסוף חייך סבלת רק מחוסר אוויר, כתוצאה מעישון במשך 50 שנה. לפי חשבון שעשינו יחד, בסכום שהוצאת
על עישון אפשר היה לקנות שתי מכוניות חדשות. אך גם כאן לא התלוננת. הראש עבד והיה צלול עד יומך
האחרון. נפרדת מאתנו כמו שרצית, אצלך, במיטתך, ולא בבית החולים.
אבא – נוח על משכבך בשלום תמיד נזכור אותך חם אוהב ואופטימי
ממני בן הזקונים שלך – חנן.