אמי, פרידה פניגר שהיתה אחת משמונה בנותיו של סבי יעקב קלאוזנר, נולדה בשנת 1870 בעירה דוקלה בקרפטים הפולניים. בהיותה בת שמונה-עשרה היא נישאה לאבי אלעזר פניגר מעיר בוכניה אשר בגליציה המערבית. בילדותה היא כבר ביקרה בביה״ס כללי ולמדה פולנית וגרמנית. היא קיבלה חינוך דתי מסורתי והיתה נאמנה לחינוך הזה עד יומה האחרון, כאשר משפחתי ברחה בהתחלת מלחמת העולם הראשונה מפולניה לוינה היא המשיכה לשמור על כל המצוות ולא סטתה המאומה מדרכה הדתית. כל ילדיה -ארבעה במספר, קיבלו קודם כל חינוך דתי ב״חדר״, אם כי היא שלחה את כולם לבתי-ספר כלליים ותיכוניים. למרות עמדתה הדתית אורתודוכסית היא היתה מאד ליברלית כלפי תנועת הנוער הציונית חלוצית שהצטרפתי אליה עוד בשחר ילדותי. היא הרשתה כנוסים ושיחות של קבוצות נוער בביתנו ואורחים רבים, חברי תנועות נוער המבוגרים שביקרו בוינה גרו בדירתנו. אמי היתה מאד ערה לשאלות פוליטיות, אהבה להתווכח. היא גם ידעה לעמוד על עמדתה הציונית בחוגים מסוימים שהתנגדו לציונות מטעמים דתיים מחד גיסא, או מטעמים סוציאליסטים המקובלים בזמנים ההם בוינה האדומה, מאידך גיסא. אמי הגיעה ארצה בשנת 1939 בלוויית אחי מנחם, אחי הגדול ואחותי נספו עם משפחותיהם בשואה, אבי נפטר ב-1935 בוינה. אמי שהתה בגבעת-חיים רק זמן קצר, למרות בקשתי לחיות אתנו יחד בקיבוץ גבעת-חיים שהייתי חבר בו מאז 1932 , היא העדיפה לעבור ולגור בכפר-חוגלה ע״י גבעת-חיים. כאשר נולדו לי ילדי-עופר תמר ודורון היא טפלה במסירות ובאהבה בנכדיה-נעשתה לסבתא עליזה ונעימה לילדים. בינואר 1946 נפטרה אחרי מחלה קצרה בגיל 76.