פרידל גרוסברד לם נולדה במורבסקה אוסטרווה שבצ׳כוסלובקיה, למשפחה דלת אמצעים, אנשים שמחים בחלקם, עם מודעות גדולה לציונות. פרידל למדה, בין השאר בבית ספר יהודי והצטרפה לתנועת הנוער תכלת־לבן. בשנת 1933 עלתה פרידל לארץ, עם כל המשפחה – ישר לגבעת חיים. כאן קבלה את פניהם הבת הבכורה רוזל, וכך זכתה פרידל לחיות בשכנות עם הוריה בקיבוץ. בשנת 1940 התחתנה עם גדעון, אותו הכירה בתכלת לבן. בשנת 1946 נולד עמוס ובשנת 1949 נולדה נעמי. בשנותיה הראשונות בקיבוץ עבדה פרידל בחדר האוכל, ומאז הקדישה את רוב שנותיה לגידול ילדים וחינוך ילדי הקיבוץ, מהפעוטונים ועד הנעורים, ויצרה קשרים מיוחדים לאורך שנים רבות. פרידל זכתה לגדל ששה נכדים ושני נינים, שגרמו לה אושר ושמחה רבה. עד ימיה האחרונים שמרה פרידל על עצמאות וצלילות דעת, על הופעה אסתטית וחוש הומור. יהי זכרך ברוך האמא שלנו האמא המושלמת. מעיין נשפך של טוב לב יושר ונעימות הליכות. אמא שהשקיעה בנו את כל כולה, באהבה אין קץ באמון ובהערכה בדאגה ללא גבול. באוזן קשבת, בעצה נבונה ברגע הנכון, בחוש הומור שופע. אמא עם אוסף בדיחות לכל עת. אלופת סיפורי האגדות והאופרות )בעל-פה( סבלנית, מעודדת, תומכת ומפרגנת. ללא טיפת לעג, ללא ציניות. נכונה בכל נפשה, למלא כל בקשה ומיד. חברה ראשונה ומוכשרת, לכל משחקי הילדות: חמש אבנים, קלאס, קפיצה על חבל, ריקודים, ידידה טובה לכל הבילויים: סרטים, מחזות, מופעי מחול, טיולים, בתי קפה ומסעדות. זאת האמא הפרטית שלנו. אך אמא היא גם של הכלל. אוהבת את כווולם נותנת אמון מלא בבני אדם יוצרת יחסים בקלילות בעלת כושר שיחה קולחת. מפעוט עד לגדול בתורה. לכולם יחס שווה של כבוד האדם. לעולם לא תפנה עורף בעת צרה ולא תטה אוזן להולכי רכיל. מעמידה את הזולת בראש מעייניה, כל-כולה מתפנה להאזנה, תמיכה, עידוד ועזרה. כואבת בכל לבה את סבלם של האחרים, מוקירה תודה והערכה על כל רצון טוב כלפיה. …ועוד נשאר מקום גדול ורחב בלב לאהבת בעלי חיים. מהמכובדים שביניהם )במרכאות(: עורבים, כלבים וחתולים של כל השכונה, ועד ליצורים הנדכאים: את הזבובים תופסת במומחיות בשתי ידיים ומשחררת אותם בריאים ושלמים בחוץ. את הג׳וקים מנווטת בזהירות בעזרת המטאטא אל מחוץ לדלת, את העכברים משחררת הרחק בשדות. כל שאריות האוכל שמרת לחתולי האשפתות. אנשים כמוך נדירים בינינו, עם יכולת נפלאה של נתינה התייחסות והבנה. שלך באהבה נעמי ועמוס