פלק, איש לא קרא לו בשמו הראשון, קלמן מהראשונים וממייסדי
גבעת-חיים – נולד בבית מורה "פרוגרסיבי" לעברית בחבל
בוקובינה, אז חלק מאוסטריה שצורף לרומניה. בבית השתלבו
מסורת ובקיאות בכל הקשור ליהדות עם תרבות כללית גרמנית.
פלק, הצעיר במשפחה, היה בין מקימי קן "השומר הצעיר" בעיירה השמרנית ובין חלוציה הראשונים שיצאו
להכשרה. בספטמבר 1925 עלה ארצה עם קבוצה של 10 חברים וחברות, קיבוץ השומר הצעיר השתכן
ב״מגרש הקיבוצים" בעפולה ליד קבוץ ב, )משמר העמק של היום(.
תולדות חייו של פלק הם קורות קבוץ ג' וגבעת חיים. 45 שנה מ-64 שנות חייו בנה ועיצב את דמות החברה
שלנו, בית גבעת-חיים.
פועל בנין-טפסן מעולה, ראש קבוצת הבניין: בעפולה, חיפה, חדרה, ואדי חוארית, גבעת-חיים, מאותה
תנועה "השומר הצעיר" בבוקובינה באה גם חיה וכעבור זמן לא רב נולדה זיוה שהיתה התינוקת הראשונה
במחנה הקבוץ בבת-גלים: פלק, חיה וזיוה-המשפחה הראשונה בקבוץ ג, שסימלה קביעות, בטחון,
המשכיות. הנציג הראשון של הפלוגה במועצת פועלי חדרה, נאבק בתקופה של חוסר בעבודה על מקומות
עבודה בפרדסים. ב-14 ביולי 1932 הביא בחשיכה, יחד עם פרנטו, את כלי הנשק הראשון, האקדח המפורסם
אל הנקודה הבודדת. עבד ברפת שנים רבות. למזכיר ורכז חינוך נבחר כמה פעמים. דאגתו הראשית היתה
לתא-הקיבוצי המשקי, יחד עם זה ידע שתא זה הוא חלק מהתנועה. תמיד בלטה תבונתו הרבה, מעשיות,
ידע יסודי, בשטחים רבים, הומור ואהבת הבריות. תכונה! אלה עמדו לו ולנו במשבר הפילוג, במתינות
וביסודיות עסק בבעיות המסובכות של חלוקת המשק ובמשא ומתן המייגע. הוא היה איש הספר-חיבה
מיוחדת היתה לו לשפה העברית ומקורותיה. בשנים האחרונות, בעבודתו בבית החרושת העניק מניסיונו
לפועלים השכירים שפנו לעצתו. זמן קצר לפני שנפל למשכב זכה לשמחה גדולה, פגישת ותיקי קבוץ ג' מכל
הארץ ״שבת אחים״.
נפטר מהתקף לב, הניח אחריו את אשתו חיה, בנות; זיוה, אמירה, עדה ובן אשר. נכדים, משפחה בקבוץ
ובארץ.
״אין לנו אפשרות לתת לחברים שלנו שחוזרים מהחזית חיי מנוחה ושלום, שיחיו תחת גפנם ותחת תאנתם.
אין לנו הריסות של מלחמה כשם שישנן אצל עמים אחרים; אבל גם בניין אין לנו עוד ועלינו עוד לבנות
ולבנות וגם הבניין לא יעשה ללא מלחמה. בתוקף עבודתנו המשותפת נוכל להתגבר על כל המכשולים.
קראתי בעתון שרוסיה נותנת אותות הצטיינות לעובדים בעורף אשר אפשרו לחיילים לעמוד בחזית. אנחנו
אשר נשארנו פה בבית לא היינו עובדי עורף. העורף אשר ישנו ברוסיה-לנו הוא חסר. עוד עלינו ליצור אותו
– אנחנו עמדנו בחזית השניה חזית של בניין, בחזית של מתן אפשרות לקלוט את כל אלה הכמהים לעלות״.
)מדברי ברכה של פלק למסיבת שובם של בן-אהרון וזכריה מהשבי(
עם פטירתו של פלק, חזרתי ונזכרתי בכור מחצבתי ומצטרף למנחמים על אבידת איש עבודה מראשוני קבוץ
ג', איש שתי גבעות החיים ומעברות.
אני משתדל בפינתי היוצאת דופן "במקצת" ללכת בדרכו שבה התחנכתי בחברתכם.
בידידות ליצה (ד״ר חיים שיבא)