שמואל נולד בשנת 1909 ,בעיירה סקידל, בפולין. משפחתו חיה עם משפחת הסב בבית גדול, כשבחצר גידל אביו עצי פרי. מצבם הכלכלי היה טוב. סבו היה יהודי למדן, אשר לימד את היהודים המשכילים את מקצועות היהדות. הקהילה בעיירה היתה בעלת תודעה יהודית עמוקה. התקיימה בה פעילות תרבותית, היה בית ספר יהודי וצעירי הקהילה אף למדו להגן על עצמם במידה ויותקפו על ידי הגויים. עקב הפעילות הציונית שהחלה כבר בשנות ה-20 ,החלו היהודים לעלות מהעיירה ארצה ולהתיישב בה. כתלמיד מצטיין נסע שמואל ללמוד בווילנא, היא ירושלים ד׳ליטא, בסמינריון למורים. הוא קיבל תעודת הסמכה ולימד במשך שנה בבית ספר בעיר פינסק. יחד עם לימודיו היה פעיל בתנועה ציונית, בעיקר בהדרכה מטעם "פועלי ציון" שמואל נשלח להכשרה ולאחר שנה, בשנת 1934 ,עלה לישראל והגיע לגבעת חיים. כאן ויתר בשמחה על מקצוע ההוראה והיה גאה לעבוד בחקלאות ולאחר מכן בקבוצת הבניין. הואיל וידע עברית עוד בחו״ל הוא ריכז את קבוצות העבודה וגם לימד עברית חברים בקיבוץ. מטעם הקיבוץ נשלח לשרת בפלמ״ח, בפלוגה הימית וחזר הביתה בשנת 1944 לעבודה בעגלונות. עם עבודתו זו עזר גם בגידול סוסים עבור האנגלים, )אחד הענפים של קיבוץ גבעת חיים הצעיר(. כאשר חוסל ענף זה החל שמואל את עבודתו בפרדס. בעבודת הפרדס המשיך שמואל שנים רבות בהתמדה רבה, עד כלות כוחותיו ויציאתו ממעגל העבודה. שמואל חי בגפו עד אשר הגיעה אידה, עם בנה יוסי לקיבוץ. אידה ושמואל בנו משפחה ושמואל אימץ את יוסי והיה לו לאב חם ואוהב. כשאידה חלתה טיפל בה במסירות רבה, עד שנפטרה בשנת 1991. כאשר התאלמן העיקה עליו מאוד בדידותו ומצב בריאותו הידרדר יותר ויותר, עד שהפסיק לצאת מהבית ונפרד מחייו.