שרה – ילדותה בבית מסורתי – דתי – אביה שימש כאחד מכלי הקודש בקהילה – נעוריה ברדיפות, נגישות, מחנות השמדה במלחמת העולם השניה. בת 18 היתה בבואה לגבעת-חיים, יחידה כמעט )מחוץ לדוד אחד( מכל המשפחה חזרה ממחנות המוות בהם אבדו הוריה ו – 4 אחים ואחיות צעירים ממנה. בהכשרה בהונגריה הכירה את צבי, התקשרה אתו, וכזוג עלו ארצה. פה בגבעת-חיים בנו את ביתם החדש, בית נעים וחם. הרגשת בדידות, זכר מהמחנות, ליוותה את שרה בקיבוץ. לבדה פילסה לה דרכה בינינו, בעקשנות ובעקביות. היתה נאמנה לערך העבודה. שנים עבדה כמבשלת, השקיעה בכך יחס ומחשבה, לאחר שנות עבודה במטבח והיא אז כבר אם לשתי בנות, התחילה להתעניין בחינוך. השתלבה בצוות המטפלות והתחילה לעבוד כמטפלת בביה״ס, 11 שנים עבדה בחינוך. בעקשנות רצתה להתקדם במקצועה, היתה נהנית מסיור טבע, משיחה בכתה, מטיול שנתי, ממחנה וקייטנה, ניסתה בדרכה שלה, לפי הבנתה, ליצור בית שלא יחסר בו מאומה לילדים. בעבודתה בלטו אהבה ומסירות, אך גם לבטים קשים לא חסרו. היא ידעה שחסרים לה הידע וההשכלה ועז היה רצונה להשיגם. היתה מאושרת שהמשק איפשר לה שנת לימודים באורנים. "לא ניתן לנו ללמוד כשהיינו ילדים, זה חסר לי, אולי אוכל למלא עוד את החסר״, היתה רגילה להגיד. אחרי זה הטילו עליה קליטת האולפן הראשון ואת הטיפול בו. השתתפה עוד בסיום מחזור י״ח. כמטפלת עבדה אתם מכתב ב' עד כתה י׳. חניכיה התקבלו במשק כחברים- אלו היו רגעי נחת עבורה. חלתה במחלה ממארת, הניחה אחריה את בעלה צבי, בנות: רחל, רות וסיגל, נכדות, משפחה בארץ ובחו״ל. תמיד איתנה על הרגליים ואיתנה בדעתך. בכח הרצון שהיה חזק במיוחד אצלך הגעת למטרה למרות הקשיים שהיו לך איתנו. לבסוף הגענו להבנה שלמה. עברנו לשכבת הנעורים, נפרדנו ממך, זמן מה לאחר מכן חלית, היינו באים אליך, יושבים ומשוחחים. היה לנו תמיד נעים להימצא בחברתך ולדון בנושאים שונים. התיישבתי לידך ושוחחתי אתך על העתיד. יעצת לי מה לעשות וכיצד לנהוג ואני הקשבתי – פתאום אמרת לי שהיד כואבת לך מאוד ושאינך מרגישה בטוב… …תמיד יש בפיך עצה ומילה מעודדת, תמיד יש לך זמן לשוחח עם כל בת ובן והפונה אליך עם איזה בעיה. דואגת, נלחמת, דורשת לטובתנו, נתת כל מה שהיה לך לתת – דאגה, אהבה, חום. ידעת גם לנזוף וגם לשבח הכל לפי הצורך )חניכות( לשרה ביום פרידה 1958 אנחנו לכיתה ד' נכנסים ואותך אנו מברכים/שעבדת אצלנו 3 שנים והיינו יחד ביחסים טובים/ ועתה אנו ממך נפרדים, אבל את היחסים שומרים/ומסיבה לך נעשה, מתנה לך נקנה – ספר עם תמונות, יפה/תסתכלי פעם בתמונה – תזכרי שוב בכיתה/ועכשיו בהיפרדך מעל כיתתך – ברכות רבות והצליחי בכיתות אחרות.