יהושע נולד בהתקוממות נגד משטר העריצות ברומניה; שבו הפרעות, כתמיד כוונו נגד היהודי. את אמא
המנוחה, היולדת עם הרך הנולד ועם 2 הפעוטים העבירו לביתו של הגוי השכן. אבא והדוד השחיזו סכינים
גדולים ויצאו לקראת הפורעים – הגוי השכן עמד בפתח הבית עם גרזן ביד להגן עלינו, למזלנו נעצרו הפורעים
לפני כניסתם לעיירה.
הלך ל״חדר״ ובבית הספר העממי היה תלמיד מצטיין. סבל בילדותו כשאבא גוייס ב – 1913 למלחמה נגד
בולגריה, ואח"כ ב – 1916 – רוב רכושם הוחרם עד שידעו גם חרפת רעב.
יהושע נסע לקישינוב לבחינות והנה אחרי זמן מה, קיבלנו ממנו מכתב: הוא בסניף ההכשרה והחליט לעלות
ארצה ! וכך היה לחלוץ הראשון בעיירה. בהכשרה עבד ליד כבשן הזיקוק בבית החרושת לסוכר. בעבודות
הסבלות שם נשא שקים של מאה ק״ג, עסק בעקירת עצים ובעיבוד כרמים. ראשית דרכו בארץ – בקבוצת "
ל״ג" בכפר סבא בכיבוש העבודה. הצטרף עם קבוצת חברים לקיבוץ ג׳ בחיפה ונמנה על ארבעת הראשונים
שהתחילו לבנות את גבעת-חיים.
במשך 32 שנה בגבעת-חיים – 36 שנה לעלייתו ארצה היה למופת במסירותו ובאחריותו )מרכז עבודה, גזבר,
מרכז קניות איזורי, מרכז משק וכו׳( תמיד מוכן לכל עשיה ולבל תפקיד. עניו, מצניע לכת, דעותיו בבעיות
משק שקולות וענייניות, ישר דרך, שמר על עקרונות הקיבוץ ונאמן לתנועה, עבד בכבישים, היה חקלאי,
איש הקרקע והמים, הפעיל את הבאר הראשונה, נהג את זוג הבהמות הראשון, עבד בגן-ירק, פעל שנים
רבות במועצה האיזורית של עמק-חפר. לחם בעד יותר קרקע ומים לישובים ולגבעת-חיים. כאב את הפילוג,
האמין באחדות בתנועת הפועלים ובתנועה הקיבוצית. איתן עמד על דעתו שאין לפלג, לא נכנע לנימוקים
שהם בבחינת גורל אישי.
נפטר מהתקף לב. הניח אחריו אשה ובנים: עמי, יאיר. בת: תמנה. משפחה בקיבוץ, בארץ ובגולה.

מדברי חברים באזכרה בישיבת המועצה
כאשר נבחרה מועצתנו מחדש, הטלנו על יהושע את ועדת המים. ראשונה בפיתוח משקנו החקלאי. בלט
בפעילותו הציבורית כחבר ועדת ביקורת, הנהלה, ועדת כספים, חקלאית, מים ועוד. ידענו להעריך את
אצילות נפשו, טוהר מידותיו, צלילות מחשבתו וכנותו ביחסו לזולת. היתה בו תבונת חיים, אשר אם גם היינו
מחולקים בדעות, ידע יהושע בחושו הבריא להציע מוצא של פשרה ולמצוא נתיב, כדרכו משתדל להסביר
ולשכנע, ידע גם לוותר לאחרים כששוכנע בצדקתם. שקד ללמוד ביסודיות כל בעיה. כל מסמך וכל תקציב
שהוגש לדיון. גם כאשר גברו מכאוביו ומחלתו התישה את כוחותיו לא פסק עד הרגע האחרון מלהגות
במפעלנו, מפעל יצירה ובנין. ניחן בסגולות נפש אצילות ותרם רבות להחייאת השממה, התרבות והחברה.