יוסף והינדה נולדו בצ׳רנוביץ, ביתם היה בית ציוני. חופשיים בדעותיהם, אך נהגו לכבד מסורת מטעמים לאומיים וחברתיים. גידלו שישה ילדים. האב סוחר, בעל חנות לבדים, והאם עזרה על ידו בפרנסה, בתפירה. הילדים, בזה אחר זה, עלו ארצה. ב – 1935 החליטו גם הם לעלות עם בן הזקונים, אליעזר, בגיל 10 אז. נקלטו במשק וחיו כזוג "הורים" מהראשונים בקבוץ, הבן למד בבית הספר, יצא להכשרה לעין-גב, כיום חבר במשק רמת-יוחנן. האב עבד כמחסנאי במשק ובבית חרושת, חרוץ, קשר קשרים עם חברים והורים בקבוץ, ישר לב, עמל כל חייו. האם עבדה במתפרה ובמחסן הבגדים, תמיד עם סרט המטר על הצוואר, סיכות בדש הבגד ופעילה בעבודתה כתופרת. שמחה על תרומתה בעבודה, רבת מרץ והומור עממי יהודי, הטיבה לספר. זיכרונות מימי נעוריה. יוסף חי אתנו 14 שנה, שנות חייו האחרונות – ייסורים ומכאובים. נפטר ב – כ״ה טבת תש״ט. בן 76 היה במותו. הינדה האם חיתה אחריו עוד 16 שנה – 30 שנה היתה במשקנו. נפטרה בשיבה טובה ב – כ' אדר תשכ״ה, בת 84 היתה במותה.