נולדה בלייפציג למשפחה מסורתית. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה. אביה שהיה 4 שנים במלחמה
חזר פצוע. לאחר שהבריא האב עברה המשפחה לצ׳רנוביץ. שם עסק אביה במסחר והמצב הכלכלי השתפר.
לטובה היו עוד חמישה אחים.
טובה למדה חמש כיתות בביה״ס העממי וארבע כיתות "ליצאום". לאחר מכן עבדה בחנות ספרים ואצל
נוטריון. בגיל 13 נכנסה לתנועת השומר הצעיר. בנים ובנות היו אז מאורגנים בפלוגות ובגדוד ויצאו למושבות
קיץ. בגיל 17 יצאה עם הקבוצה הראשונה של השומר הצעיר במסגרת החלוץ לקישינייב. שם עבדו בחורים
ובחורות בנסירת עצים ואיסופם וגם עבדו בכרמים. הקבוצה עלתה לארץ בשנת 1925 וטובה עוד המשיכה
עד לעליתה בשנת 1929 .הצטרפה לקבוצה העתידה להקים קיבוץ גבעת חיים.
עבדה במכבסה ובמטבח ולמדה ריצוף. לאחר מכן עברה לעבוד עם ילדים, נשלחה להכשרה של חצי שנה
לעבודה עם תינוקות בתלפיות, ושנה להדסה. עם סיום ההכשרה עבדה בקיבוץ עם תינוקות. את חיים הכירה
רק בארץ כאשר הגיע לקיבוץ. רות בתה, נולדה בשנת 1934 .טובה מילאה בקיבוץ תפקידים רבים היתה
בוועדות ובשליחות במזכירות הקיבוץ. כמה שנים היתה בוועדת חינוך ובוועדה חינוך המרכזית, ובריכוז
הגיל הרך, ביקרה בקיבוצים רבים והדריכה אותם בעבודה לרוב במשך שבוע ויותר. כך היתה ביראון, באייל,
באילות, תל רעים ועוד. בשנים האחרונות עבדה במחסן בגדים.
בתחילת 1934 נסעה עם חיים לבקר את ההורים בחו״ל, והכינו את עליתם ארצה. הורי טובה באו לקיבוץ
בספטמבר 1935 והיו בו כל חייהם.
בשנה האחרונה של חייה חלתה במחלת הריאות וסבלה מאד.
מדברי טובה
הזמנים משתנים, מה שעשינו אז, לא היה רק עבודה או פרנסה. זה היה יעוד! אמנם היה קשה, עבדנו ימים
כלילות… אבל ידענו: אנחנו מקימים דור חדש.
לו היה ניתן לי לבחור מחדש הייתי; חוזרת על כך. אף פעם לא הצטערתי שהלכתי בדרך זו…