אמא יקרה שלנו. באנו הנה כדי להיפרד ממך לתמיד ולומר לך כמה מילות תודה. תודה על שהיית לנו אמא כל-כך טובה ודואגת, כל-כך אוהבת ותומכת. והעיקר – תמיד היית שם בשבילנו. לאבא היית אישה נהדרת ויחד הייתם כזוג יונים אוהב ומסור, גם אחד לשני, וגם לשלושת ילדיכם. את ימי ילדותך העברת בוינה הרחוקה ושם התחלת לרקום את עתידך. הצטרפת בתור נערה צעירה לתנועה חלוצית ומכל משפחתך היית היחידה שידעה והחליטה בנחישות רבה שאת רוצה לעלות לארץ־ישראל, לבנות אותה ולחיות בה. ההתחלה לא היתה קלה, אבל אהבת את היחד, את תחושת העשייה, את השייכות למקום, ואם לומר במשפט אחד – היית חלוצה אמיתית. היית בגרעין שהקים את קיבוץ שדה-נחום ושם נולדו שלושת הילדים. בהמשך החלטת עם אבא לעבור לקיבוץ גבעת־חיים, וגם כאן השתלבת במהרה בחיי החברה והעבודה ודורות של ילדי פעוטון עברו דרכך. הקיבוץ היה לך לדרך חיים ותמיד ידעת להעריך ולאהוב את החיים בו. השנים חולפות. את עוזבת את תפקיד החינוך ועוברת לעבוד עם המתנדבים ונהנית מהקשרים עם צעירים מכל העולם. המשפחה הקרובה והרחוקה תופשת יותר ויותר חשיבות בחייך. נולדים נכדים, ועם הזמן את מקדישה לסביבתך הקרובה – משפחה וחברים – יותר ויותר זמן ומחשבה. אמא היית עד יומך האחרון אצילת נפש, עדינה, אהובה על כולם ועם הרבה חוכמת חיים ואהבה. היתה לך זוגיות נפלאה במשך שנים רבות ואנחנו נזכור אותך כאמא ואישה מלאת חיים, חברותית מאד ועם המון נשמה וטוב לב. שלך אוהבים וכבר מתגעגעים – יורם, עירית, מיכאל וזיוה מורן, ענבל, יוני וניקי.